
סקרים ורישומים

במרכז אנו מתמחים בארגון סקרים ורישומים הכוללים אלפי משתתפים. אנו בעלי ניסיון רב בהכנת תשתיות הסקר, בחירת המרכזים הרפואיים , ארגון כנסים, תמיכה טכנית במהלך איסוף הנתונים ובדיקות בקרת איכות בסיום הסקר או הרישום.
סקרים ורישומים לדוגמא
CMP - Sheba Cardiomyopathy Registry
קרדיומיופתיות לא-אסכמיות הן קבוצה מגוונת של מחלות בשריר הלב הגורמות לעיתים קרובות לאי ספיקת לב ומוות וכיום הן מוכרות בתדירות גוברת. כמעט 50% מהמטופלים שחווים מוות פתאומי בילדותם או בגיל ההתבגרות או עוברים השתלת לב סובלים מקרדיומיופתיה (CMP).
החלוקה הקלאסית שלTיק בךקרדיומיופתיה מתבססת על מאפיינים מורפולוגיים וביטויים המודינמיים: קרדיומיופתיההיפרטרופית, (HCM) קרדיומיופתיהמורחבת( DCM) וקרדיומיופתיהרסטריקטיבית.(RCM) קרדיומיופתיות נחלקות למחלות נרכשות ותורשתיות.
עמילואידוזיס לבבי (CA) - הוא סוג של קרדיומיופתיהרסטריקטיבית, שנחשבה בעבר כמחלה נדירה,שנוצרת עקב שקיעת חלבון (amyloid fibrils) לא מסיס במרחב הבין תאי. כיום מוכרת יותר ויותר בגלל מודעות קלינית משופרת ושיטות הדמייה טובות יותר.
מטרת העל של המרשם הינה לבנות בסיס נתונים של קרדיומיופתיה (CMP ) על סוגיה השונים וכך ליצור תמונת מצב עדכנית אודות דרכי האבחון, המהלך הטבעי של המחלה, כמו גם היבטים אפידמיולוגיים של המחלה.
CLICS
מרשם CLICS הינו מרשם לאומי, פרוספקטיבי, רב מרכזי תצפיתי ביוזמת החוג לקרדיולוגיה התערבותית של העמותה לקרדיולוגיה בישראל בשיתוף המרכז הלאומי לבקרת מחלות.
במרשם נכללו חולים עוקבים שאושפזו בכל אחת מ- 28 מעבדות הצנתורים בישראל ועברו צנתור לבבי או צנתור פריפריאלי. הסקר החל ב- 1 לנובמבר 2018 ונמשך כ- 30 ימים. הסקר כלל את כלל החולים (כ 4000 נבדקים) שעברו צנתור בבתי החולים בישראל במהלך התקופה המוגדרת.
מטרת הסקר היאלקבל תמונת מצב עדכנית במדינת ישראל אודות הטיפול באבלציה בחולים עם AF , לזהות מגמות בטיפול, השלכותיו, תוצאים שונים וכן מאפיינים הקשורים בהישנות המחלה.
מרשם נוסף עתיד להתקיים בחודש נובמבר 2020.
ICAR - Israeli Catheter Ablation Registry
מרשם ICAR הינו מרשם לאומי, פרוספקטיבי, רב מרכזי תצפיתי בשיתוף חוקרים החברים באיגוד הקרדיולוגי הישראלי.
במרשם יכללו חולים עוקבים שעברו התערבות מסוג אבלציית RF או קריו-אבלציה לצורך טיפול בפרפור פרוזדורים בכל המרכזים הרפואיים בישראל בהם מתבצעות פעולות אלה.
פרפור פרוזדורים (AF) נמצא בכ 1-2 אחוזים מהאוכלוסייה הכללית בעולם המערבי. שכיחות המחלה עולה עם הגיל ותחלואה נלווית. הטיפול ב AF מכוון להפחתת הסימפטומים ומניעת סיבוכים הקשורים בפרפור. הטיפול כולל מתן טיפול נוגד קרישה מניעתי, טיפול לשליטה בקצב ובמקצב הלב באמצעים פרמקולוגיים, באמצעות היפוך חשמלי או דרך טיפול באבלציה באמצעות צנתר (צריבה).
אבלציה לבבית באמצעות צנתר היא פעולה שמתבצעת באמצעות גלי רדיו (RF ) או באמצעות הקפאה ((Cryo. במרשם ICAR מנסים החוקרים לקבל תמונת מצב עדכנית במדינת ישראל אודות הטיפול באבלציה בחולים עם AF , לזהות מגמות בטיפול, השלכותיו, תוצאים שונים וכן מאפיינים הקשורים בהישנות המחלה.
משך הגיוס הינו 3 שנים, מספר הנבדקים הצפויים להיכלל הוא כ 3,000 נבדקים.
Isra Macs Registry
השתלת מכשירי עזר לחדר השמאלי ו/או הימני של הלב
(Left and/or Right Ventricular Assist Device – LVAD/RVAD) הפכה לעניין שבשגרה בכל המרכזים הרפואיים בארץ ובעולם העוסקים בהשתלות לב. לרוב מושתלים מכשירים אלה כגשר להשתלת הלב, במועמדים להשתלת לב שמצבם הולך ומדרדר ונשקפת סכנה שלא יוכלו להמתין בשלום עד ליום בו תמצא עבורם תרומת הלב המתאימה. לעיתים, מושתלים מכשירים אלה בחולי אי ספיקת לב מתקדמת כתחליף קבוע להשתלת לב בחולים בהם קיימת התווית-נגד לביצוע השתלת לב. לעיתים נדירות עוד יותר מושתלים מכשירים אלה כגשר להחלמת הלב הכושל, באותם מקרים בהם מחלת הלב הינה הפיכה במהותה.
בשנים האחרונות החלו להשתיל מכשירים אלה גם מרכזים רפואיים בהם לא מתבצעות השתלות לב. גם בישראל החליטה באחרונה המועצה הלאומית למחלות לב לאשר ביצוע השתלות מכשירים אלה במרכזים רפואיים שאינם מבצעים השתלות לב וכך גדל מספר המרכזים הרפואיים בארץ העוסקים בתחום.
בהתאם להמלצות המועצה הלאומית למחלות לב וכלי דם מתאריך 18 למאי 2018 הוחלט להקים רשם שינוהל תחת האיגוד לניתוחי לב וחזה בשיתוף האיגוד הקרדיולוגי.
מבנה הרשם יהיה על בסיס הטפסים הקיימים באיגוד האמריקאי IMACS.
ברשם ייכלל כל מי שעבר השתלת RVAD /LVAD ארוך-טווח בישראל במרכזים הרפואיים שיבא, בילינסון, שניידר, איכילוב, רמב"ם, הדסה, שע"צ, וכן כל מרכז רפואי נוסף שיתחיל בהשתלות המכשירים. הרשם עתיד להמשך ללא הגבלת זמן ובמהלכו ייאספו גם נתוני מעקב אודות אירועים, אישפוזים ותמותה.
OHCA
רשם לאומי ישראלי למטופלים העוברים החייאה מוצלחת ומטופלים בטיפול מבוקר טמפרטורה
האיגוד הקרדיולוגי מבצע מזה שנים איסוף מידע המשמש לאומדן פנימי ובקרה של איכויות טיפול שונות ולמחקרתחת גג המרכז הישראלי למחקרי לב וכלי דם.
תרבות זו תאפשר לבצע בצורה יעילה את המחקר הנוכחי. מדובר ברשם אשר יהיה פרוספקטיבי. ייכללו בו כל המטופלים אשר עברו החייאה עם השבת דופק עצמוני, שאושפזו ביחידה לטיפול נמרץ כלשהי ועברו טיפול מכוון טמפרטורה.
טיפול מכוון טמפרטורה (טמ"ט) Targeted Temperature Management- TTM)) הינו סטנדרט טיפולי במטופלים העוברים החייאת לב-ריאה שקצב ליבם המתועד הראשון הינו בלתי ניתן לזיהוי ושנותרים מחוסרי הכרה לאחר השבת דופק עצמוני.
קיימות מחלוקות מרובות ביחס לתמהיל החולים שיעברו את הטיפול ולשיטות הקירור. מרבית המידע הקיים כיום מגיע מקבוצת חוקרים בודדת בסקנדינביה ויש מעט מאוד מידע רב- מרכזי בנושא בעולם בכלל ובישראל בפרט.
לנוכח היעדר המידע וחילוקי הדעות הקיימים, לממצאי מחקר זה עשויה להיות תרומה משמעותית למידע הקיים בסדר גודל בינלאומי. כמו כן למחקר יש חשיבות בהקשר של לימוד הקיים על מנת ליצור בסיס רחב ככל האפשר לסטנדרטיזציה של הטיפול בארץ.